יום ראשון, 16 במאי 2010

לעמוד מול סטודנטים

היום אני רוצה לספר לכם על הדרכות קבוצתיות ששי נותן לסטודנטים - בעזרתי כמובן!

הדרכות קבוצתיות הן הדרכות ששי מתאים ב מ י ו ח ד לסטודנטים המשתתפים בקורס סמסטריאלי. בד"כ זה מתחיל בטלפון מהמרצה המעוניין ("שלום, אפשר לדבר עם שי?"), או בביקור פתע שלו, או במייל שהמרצה שולח לשי.

בפגישה ששי מתאם בהמשך, מגיע המרצה לספרייה, מתיישב ליד שי, ומסביר לו במה מדובר: מהו מספר הסטודנטים בקורס, לאיזה תואר הם לומדים ובאיזה שנה, מהו נושא הקורס, וכיצד חושב המרצה שההדרכה תוכל לתרום לסטודנטים: האם ללמד אותם את עקרונות החיפוש המתקדם, גישה למאגרי מידע מרחוק, להתמקד במאגרי מידע ספציפיים, לבנות תרגיל שינתן לסטודנטים בסיום ההדרכה ועוד.

בד"כ שי מצליח לשכנע את המרצה שהדרכה ארוכה היא סיכון כמעט ו ד א י לאיבוד הקשב של הסטודנטים - והוא צודק: אחרי חצי השעה הראשונה להדרכה, שי מתחיל את הספירה לאחור: זורק בדיחות, שואל שאלות, ד ו ר ש תשובות, מזכיר בין לבין את התרגיל שמחכה להם - ועושה כמעט ה כ ל בכדי לוודא שהסטודנטים לא ירדמו!

ביום שלישי שעבר שי נתן שתי הדרכות קבוצתיות: בבוקר הוא הגיע למעבדת המחשבים של המחלקה לערבית - שם חיכו לו המרצה והסטודנטים, ואחר הצהריים הוא המתין לקבוצה מהמחלקה לתלמוד בלובי הספרייה, והוליך אותם במבוך המסדרונות אל חדר ההדרכה.

וזה היה לא רע בכלל! הכי כייף אני חושבת, היה הטיול בקמפוס בבוקר! המעבדה של המחלקה לערבית שוכנת בקמפוס החדש, והדרך לשם - בשעה 7:30 בבוקר ארוכה ושקטה, וירוקה. דבר שאני מאוד אוהבת...
במהלך ההדרכה שי עצר לא מעט פעמים - "יש שאלות?", או שהוא פנה למרצה- "ד"ר הולצמן - תרצי להוסיף משהו?", וחזר ושידל את הסטודנטים - "ההדרכה הזאת נבנתה עבורכם -אל תתביישו לשאול שאלות!"

בסוף ההדרכה למחלקה לתלמוד, ולאחר שיצא אחרון הסטודנטים מחדר ההדרכה ושי התחיל בכיבוי המחשבים - שאלתי את שי:
- "אתה לא מפחד לעמוד מול כ"כ הרבה אנשים?"
- "למה לפחד עכברונת? ואולי הם מפחדים ממני - על כל מה שאני מייצג עבורם כספרן :)"
- "לא חשבתי על זה ככה!"
- "גם אני לא. בהתחלה. אבל אני תופס לאט לאט שזה כמו לעמוד על במה - אבל ההבדל בין הדרכה ל- הצגה עצום, כי כאן בהדרכה אני חייב לשדר לסטודנטים שאני כאן בשבילם ולא בשביל האגו שלי. אני כאן בכדי לשתף אותם בידע שיש לי, כשהם העומדים במרכז. תחשבי מה היה קורה אילו הייתי מנצל את ה"במה" לליטוף האגו שלי, לטפיחה על השכם, להעברת ביקורת על מזג האויר, דעות פוליטיות שאת מ מ ש אוהבת (ממש!), להבעת כעסים נסתרים, ובכלל - להשגת תשומת לב! הרי הסטודנטים היו משתעממים במקרה הטוב אחרי 5 דקות! - אבל יש לי דווקא ביקורת עליך עכברונת!
- "עלי?"
- "אנחנו סיכמנו שבזמן ההדרכה את מתחפרת בכיס ומושכת באצבע שלי ב ע ד י נ ו ת בכל פעם שאת מרגישה שהקשב יורד, או כשצריך לעצור ולהקשיב לאוירה באמצע - אבל עכברונת: בלי נשיכות!"

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה